תגובות לפוסט: "אריה קלטמן | אושר במשפחה"

תגובה לפוסט: "ברכה לשבועות- הסוד לחולל ניסים" מאת "אריה קלטמן"

אריה קלטמן — Wed, 04 Jun 2014 19:22:50 +0000

הי עופר, תודה על ההשיתוף והכן אנחנו חיים במרחב טבעי של "ניסים". שינוי נקודת המבט חסומה בגלל הצורך להאמין מצד אחד והצורך ההופכי בהוכחה בצד שני. סתירה זאת היא המפתח למעבר דרך קיר הניסים. חיבוק,אריה

תגובה לפוסט: "ברכה לשבועות- הסוד לחולל ניסים" מאת "עפר גביש"

עפר גביש — Wed, 04 Jun 2014 12:22:34 +0000

אריה. ישר כח. מכתב ענק שלחת אלינו הפעם !!! (כן מרשה לך להשתמש בו לכל מה שתחשוב שיסייע).
אני מזדהה לגמרי לגמרי עם כל שכתבת, בעיקר עם "נס" מס' 2. הנה סיפור קטנטן משלי.
בתקופה האחרונה החלטתי ללכת לייעוץ כלכלי כלשהו, והנה, שני מהלכים משמעותיים ביותר קרו לי בשבוע שבין הזמנת הייעוץ לבין הפגישה ה… ראשונה. שני דברים שניסיתי להזיז כבר זמן ארוך והיו תקועים, ושניהם קרו בפעולה של מישהו אחר (שלא יוכלו לומר שסוף סוף הזזתי את עצמי).
האחד, המזכירה שלי התקשרה וביקשה לשנות את צורת ההתקשרות בינינו, ובדיוק למה שהתכוונתי לבקשה אך לא ידעתי איך לומר לה זאת. והשני, הגיע אלי זוג שביקש לשכור את הקומה העליונה והסכים לתנאי בעייתי מאד שהצגתי בפניו ושעד היום מנע ממני להשכיר את הקומה.
כלומר, שיפור שמשמעותו כ-6000 ש"ח בחודש קרה בכלל לפני שהתחיל הייעוץ.
עם תום תכנית הייעוץ אני מבקש לכתוב למאמן מכתב המלצה, האם להזכיר את שני המהלכים האלה? הרי קרו בכלל בלי קשר אליו. ותשובתי, כן. ודאי שאזכיר.
יש שיגידו לי "זה סתם מקרה" אבל מכתבך סידר לי בראש את מה שהבנתי מזמן.
תודה גדולה
עפר גביש

תגובה לפוסט: "איך נעשה נקיון חג פסח לאגו שלנו ביחסים עם ילדנו הבוגרים" מאת "אריה קלטמן"

אריה קלטמן — Wed, 14 May 2014 17:23:38 +0000

תודה רבה על המילים הטובות

תגובה לפוסט: "איך נעשה נקיון חג פסח לאגו שלנו ביחסים עם ילדנו הבוגרים" מאת "מיכל"

מיכל — Mon, 14 Apr 2014 15:46:31 +0000

אריה יקר,
מקסים, חשוב ומרגש!
תודה רבה לך וחג שמח ומלא אושר והתחדשות.

תגובה לפוסט: "איך נעשה נקיון חג פסח לאגו שלנו ביחסים עם ילדנו הבוגרים" מאת "גילה אליאב"

גילה אליאב — Thu, 10 Apr 2014 11:58:30 +0000

אריה שלום רב,

אני מוצאת עצמי שמחה מאד :מצאתי דרך כלבבי . מאמינה ללא היסוס בניקיון הפנימי ומתחברת לדרך שאתה פותח לפני.

תודה רבה על הסרטון ועל דבריך הנפלאים.

גילה

תגובה לפוסט: "אנחנו לא משחררים את ילדינו {מאמר שני בסדרה}" מאת "אריה קלטמן"

אריה קלטמן — Wed, 04 Dec 2013 14:05:25 +0000

סמדר שלום, שאלה טובה שמטרידה הרבה הורים. השאלה מתחלקת ל-2 חלקים: החלק הראשון את שואלת איך להתמודד עם האמת שלי מול שלהם? לא ברור עד הסוף למה הכוונה ובחלק השני איך לומר את האמת הזאת בלי שהני יחוש מבוקר מה שיגרום לו להאטם ולא להקשיב? המכנה המשותף הוא יצירת מרחב בבית שאנשים מכילים דעות אחרות שלא זהות לשלהם. מכילים פירושו שיחסים, קבלה ואהבה יכולים להיות גם במקום שהו יש דעות שונות.מקום שבו יש כבוד לאחר על איך שהוא ומי שהוא ללא קשר לדיעותיו. שלאה שוללים אף אחד בגלל דעותיו . זהו מרחב שאין בו ביקורת ושיפוטיות ואנשים מרגישים בנוח. לפי מה שאת מספרת זה לא המרחב. הילדים שלך מרגישים שמבקרים אותם ולכן ,כפי שאמרת, באופן טבעי הם לא מקשיבים. השלב הראשון זה להתחיל ליצור תשתית חדשה ליחסים. לנתק את הקשר בין נושאי המחלוקת לנושא הכי חשוב היחסים. ליצר שיחה על היחסים בניכם. מדובר לעשות סדר בהיסטוריה של היחסים, באיך אתם מקשיבים אחד לשני, מה הכעסים שסוחבים שנים, הטענות והתלונות, לנקות את משקעי העבר. בשיחה כזאת הם ידברו ואת רק תקשיבי . תכנסי לנעליים שלהם. והם ישתפו על איך הם רואים את היחסים איתך. מכאן יםפתח לך פתח לשינוי עצמי. אל תתעסקי איתם. בשלב שני, התקשורת צריכה להתבסס, ובעיקר כאשר יש חילוקי דעות או עימות, על מספר שלבים בסיסיים אותם תמצאי בחומרים שלי : על מה הצדדים מרגישים, מה חלקם שכולל התנצלות, שאילת שאלות להבנת האחר, לשתף במה הצרכים שלך, לעשות בקשות ללא ציווי ולפרגן. במקביל לכל זה ללמוד את עצמך , מה חסר לך להיות שלווה. מה העימות הפנימי בתוכך שמעמת אותך עם אחרים ועם מצבים בחיים. למה אין שלוות נפש. חיבוק ,אריה

תגובה לפוסט: "אנחנו לא משחררים את ילדינו {מאמר שני בסדרה}" מאת "סמדר א"

סמדר א — Wed, 04 Dec 2013 07:28:25 +0000

איך להתמודד עם האמת שלי לעומת ,ולאמר זאת מבלי שהשני יחוש מבוקר על ידי ויאטם להקשבה.

תגובה לפוסט: "האם אתם באמת אוהבים את ילדיכם?" מאת "דורון"

דורון — Mon, 28 Oct 2013 16:49:46 +0000

תודה אריה,
הקו הכללי שמתווה אושו נראה לי נכון. לא לכפות, לאפשר לפוטנציאל להתפתח ללא הפרעה ולעודד אותו, לאפשר חקירה וטעויות, לבטא אהבה ללא תנאי, לא לכפות חקיינות, העתק, כללים נוקשים והשקפת עולם חד-מימדית.
אני לא מסכים שכל מה שקיים בשם החינוך הוא שום דבר מלבד חוסר חינוך. הכותב מתעלם מהעובדה שהילד גדל בסביבה עם בני אדם, מערכות אנושיות וטבעיות מגוונים שהם בעלי השפעה על הילד. הילד מושפע וכמו כל דבר בחיים, גם לחופש יש צדדים מסייעים ומזיקים בו- זמנית. אין ספק שאנשים שגדלו חופשיים, "בר בשטח" מגיעים גם הם לכיסא הפסיכיאטר ולגורמי אכיפת החוק. אני לוקח מהמאמר את הצורך להיות מודעים להשפעת מעשינו על הילדים, ברוח הדברים החיוביים שאושו מתייחס אליהם.

תגובה לפוסט: "ילדיכם הבוגרים אינם מעוניינים בשיפור הקשר? כך תעוררו בהם נכונות" מאת "אורן"

אורן — Sun, 18 Aug 2013 07:13:43 +0000

אני מרגיש כמו דייג שעמד עם החכה עמל שעות ובסוף העלה בחכתו סרדין…:)
אתה כותב הקדמה ארוכה וחוזרת על עצמה של תיאור הבעיה וכשסוף סוף מגיעים לקריאת הפתרון מוצאים מנטרות חרושות בלי דרכים פרקטיות או הנחיה בתהליך "קבלי את ילדייך כמו שהם ותאהבי את עצמך, תלמדי תקשורת מקרבת"

ככ הרבה מיילים אתה שולח, אז כשכבר פותחים אותם ומחליטים ללכת עם הקישור עד הסוף, מצפים לבשורה אמיתית ולא למכבסת מילים, לא את כל הבשורה כי על בשורה צריך לשלם, אבל לפחות חלקיקים שלה, טיפ אמיתי שאפשר ליישם כאן ועכשיו שיראה לנו שאנחנו בדרך הנכונה…ויגרה להכנס לשביל שאתה מתווה.

סליחה על הכנות הבוטה, פשוט מאמין שיש לך באמת מה לתת ומקווים שזו ביקורת בונה.

תגובה לפוסט: "האם אתם באמת אוהבים את ילדיכם?" מאת "שמחה"

שמחה — Sat, 15 Jun 2013 01:56:51 +0000

אני המומה באמת ..
אני לא יחסתי לזה ברצינות אבל כל מה שכתבת במאמר מראה כמה אנחנו עסוקים בעצמינו ולא חושבים על עתיד ילדנו ..
קראתי ואני מפנימה כי אייך אומרים ? שהילדים הם דור העתיד לא העבר
תודה רבה