באחד הימים קיבלתי מכתב מאבא מיואש ובו הופיעה התכתבות עם בתו בת ה-25. הוא כתב לה בערגה ובכנות וביקש ליישר איתה את ההדורים ולחדש את יחסיהם. ביתו דחתה אותו והוא התעקש וכתב לה שוב. בסופו של דבר, פנה אליי ושאל אותי מה עליו לעשות.
מהתכתובת שקראתי עלו ארבעה דברים עיקריים:
1. שזהו אבא ואדם טוב רק חוסר הידע שלו יצר התנגדות במקום קירבה.
2. שנתק בין הורים וילדים בוגרים יכול להתרחש גם במשפחות נורמטיביות.
3. שיש לחשוף את השגיאות שעושה ההורה.
4. שניתן ללמוד ממה כדאי להימנע ואיך עדיף לפעול.
לזכותו של האב, בונה עפיפונים במקצועו, יש לומר שהוא יוצא דופן שכן רק לעיתים רחוקות אני פוגש אבות כל כך מחויבים לחידוש ולשינוי הקשר שלהם עם ילדיהם.
מכתבו הראשון של האב
החיים קצרים וסופיים. הם כמו מרוץ שליחים שבו, לפרק זמן מוגבל, המוסר והנמסר משתפים פעולה באותו המרוץ . יום אחד, וזה יכול לקרות בכל יום ובכל שעה, אני אעמוד ואת תמשיכי בלעדיי. זה יקרה בוודאות אז למה לחכות עד שייגמר לנו הזמן? בבקשה, בואי ניפגש, ניישר הדורים ונמשיך כברת דרך ביחד.
אני מודע לשגיאות שלי ולנזקים שגרמתי בעבר אך בכל זאת מבקש שתחפשי, בתקווה שתמצאי, את הדברים הטובים, הנעימים, והמחזקים שעשיתי עבורך ותאחזי בהם אפילו אם הם מעטים. אני מרגיש שהרחקנו לכת מדי עם הניתוק הזה – את חסרה לי!
אוהב,
אבא (ממש לא מושלם)
אין ספק שזהו מכתב נוגע ללב.
אתם ודאי תוהים מה הייתה תשובתה של הבת אך לצערי איני יכול להביא כאן את מכתבה. לכן, רק אציין את הנקודות העיקריות שעלו ממנו:
– לא יודעת מה לענות
– לא יכולה להכיל את המצב
– אני במבוי סתום
– קשה לי איתך
– אתה מפעיל עליי מניפולציות רגשיות
– אני צריכה לשמור על עצמי
– ממשיכה לעבד את הדברים
– התנאי לקשר יהיה רק אם תכבד את רצוני להגן על עצמי ותיתן קדימות לטובתי, רגשותיי ורצונותיי.
– תיאור מקור הקושי ביחסים
כמו הכרטיס ששולף שופט במשחק כדורגל כששחקן מבצע עבירה, נקרא לכל אלה הצהובים.
כאמור, האב לא הרים ידיים וענה לביתו על מכתבה.
אני מצטער שכך הבנת את המסר במכתבי. לא הייתה כאן מניפולציה רגשית אלא קריאה לחידוש הקשר. למיטב זיכרוני, לא היו בינינו ריבים בזמן האחרון. למרות שאכן הטחת בי האשמות לגבי העבר, עם רובן הסכמתי ולקחתי עליהן אחריות. האמירה לגבי סופיות החיים גם היא אינה מניפולציה אלא עובדה יבשה אשר נכתבה כדי להדגיש את חשיבות התזמון. חשבתי עלייך ולא עליי כי אחרי מותי אני לא סבור שיהיו לי רגשות, מחשבות, צער או הרהורי חרטה. כמו כן אני מאמין באמת שעמוק בתוכך ישנו צורך בקשר בינינו ממש כמו שהצורך הזה קיים אצלי. אין שום דבר שאני מנסה להשיג ממך כרגע וקרבתך לא פשוטה לי, אך חשובה. אני מרגיש הרבה כעס חבוי וגלוי במילים שלך וזה בסדר, אני יכול כיום להכיל כעסים באופן שונה לגמרי מאשר בעבר. ואם בעבר מדובר, אני מציע לך לנסות ולהתחבר גם לזיכרונות טובים מחיינו המשותפים – לא הכול היה רע. לסיום אני חוזר על עמדתי ובקשתי: בואי נדבר. אני מבטיח שלא אריב איתך ואם זה לא מתאים לך היום, אחכה.
אוהב אותך מעבר למילים,
אבא
לכאורה תגובה עניינית, כנה ונוגעת אז איך היא לא נגעה בביתו? לא רק שהתגובה לא קירבה אותה אלא שהיא הייתה הוכחה לכך שהאב מרוכז בעצמו ולא רואה אותה.
כך כתבתי לו בתגובה.
יקר,
מכיוון שעברתי תהליך דומה עם ביתי הבכורה, מצבך מוכר לי היטב ולכן חשוב לי להכין אותך שזה עומד להיות תהליך ארוך. התהליך הזה יורכב ממהלכים שייראו בערך כך: אתם תסבלו, תפרצו את מעגל הנוחות ותגדלו לנקודה הבאה, תחוו נסיגה ואז תפרצו שוב את המעגל. מה שיניע את התהליך יהיה המחויבות שלך לביתך ולמערכת יחסים אוהבת. זה מה שהופך אותך לאדם גדל ומתפתח. כרגע, כך נראה המצב שבו אתה נמצא.
- אתה לא מקשיב לה. הנה הצהובים ממכתבה שחשוב להזכיר: אני לא יכולה להכיל את עצמי ואותך, אני חסרת אונים, לא יודעת מה ואיך לעשות.
- במקום להתייחס למקום שלה, לנסות להבין אותה ולשאול שאלות אתה:
– מתווכח איתה לגבי מה שהבינה ממכתבך.
– לא מוותר וממשיך להסביר את כוונתך.
– מתפלסף איתה על איך ייראו החיים שלה אחרי שאתה תמות.
– מנתח את הכעסים שלה.
– טוען שאתה לא רוצה ממנה דבר אבל מבקש ממנה ללא הרף.
הנה החלופות שאני מציע לך.
– אל תסביר את עצמך.
– אל תהיה מרוכז בעצמך.
– תקשיב לה.
– תתחיל להבין אותה ללא קשר לדעותיך.
– כתוב מכתב חדש שבו אתה מתייחס לכל הצהובים ורק לצהובים.
רק ככה תוכל למלא את בקשתה לכבד אותה ולתת קדימות לטובתה ולרצונות שלה.
איך מבינים את האחר? ובכן, תקשר איתה בצניעות בעזרת מילים כמו, "אם הבנתי נכון אז…" ואז התייחס באופן ישיר לאחד הצהובים שלה. בהמשך, שאל שאלות נוספות כדי להבין את הצהובים לעומק כמו, "למה את מתכוונת? האם תוכלי לתת לי דוגמאות כדי שאבין?" לאחר מכן, בקש ממנה שתלמד אותך איך לכבד אותה ולתת קדימות לרגשות ולרצונות שלה. הסבר לה שאתה עיוור וכבר נפלת בנקודה זו שוב ושוב, אז אתה זקוק לה כדי לדעת איך לעשות זאת.
בינתיים, חזור על מנטרה אחת ויחידה מדי יום כמה שיותר פעמים: "אני מצטער, סליחה, תודה, אני אוהב אותך". זה יעזור לך להתנקות. חזור עליה בזמן שאתה עסוק במילוי המשימות היומיומיות שלך – כשאתה בונה את העפיפונים, רוחץ כלים או מצחצח שיניים.
אני מצטער, סליחה, תודה, אני אוהב אותך,
אריה
לא חלף זמן רב וקיבלתי מענה מהאבא.
אריה,
מדהים כמה שזה מדויק. אני מיד מתחיל לשנן את המנטרה ומחר אכתוב לה.
איך מתקדמים? עושים צעד אחד בלבד
אני מציע לכם לעשות את הצעד הראשון עם סנדת הורים אינטרנטית שנקראת 'יצירת קירבה ותקשורת עם ילדיכם' ונמשכת רק שעה וחצי. תוכלו ללמוד בבית, בזמנכם החופשי ובקצב שלכם ולחזור אל החומר שוב ושוב מתי שתרגישו צורך.
סדנת ההורים כוללת גם חוברת עבודה צמודה ומחולקת לחמישה חלקים:
חלק א' – הבעיות והטעויות שמרחיקות אותנו מילדינו.
חלק ב' – המפתח לקרבה הוא אינטליגנציה רגשית, או יכולת הבעת רגשות למדו איך להרגיש רגשות במקום לחשוב על מה שאתם מרגישים, ואיך להביע מילולית רגשות כנים, גם נעימים וגם לא נעימים. חלק ג‘ – איך להתבטא כשיש מתיחות או עימות.
חלק ד‘ – מהי דמות ההורה האידיאלי שתקרב אתכם למטרה.
חלק ה' – הדרך לפיתוח של יחסי קרבה.
וכל זה תמורת 351 שקלים בלבד בלי שום סיכון מצדכם. אם לא מצאתם ערך בסדנה אחזיר לכם את כספכם בלי שאלות ובלי אותיות קטנות.
ויש גם בונוס במתנה – שעת ייעוץ אישי חינם. שווי המתנה: 300 שקלים.
מלאו פרטים בדף התשלום המאובטח וסדנת ההורים אצלכם בבית
משהו טוב יקרה לכם היום
